שלושת ההפטרות
דברי ירמיהו – שמעו דבר ה' – חזון ישעיהו השבת אנו קוראים את נבואת ירמיהו: שמעו דבר ה', ובשבת שעברה קראנו את נבואת: דברי ירמיהו
דברי ירמיהו – שמעו דבר ה' – חזון ישעיהו השבת אנו קוראים את נבואת ירמיהו: שמעו דבר ה', ובשבת שעברה קראנו את נבואת: דברי ירמיהו
נא' בתורה "ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר כפת תמרים ענף עץ עבות וערבי נחל ושמחתם לפני ה' אלהיכם שבעת ימים" וידוע לכל 'פרי
מצאנו בהפטרה "אנכי אנכי הוא מנחמכם מי את ותיראי מאנוש ימות ומבן אדם חציר ינתן". גם נא' בעשרת הדברות "אנכי ה' אלהיך אשר הוצאתיך מארץ
הפסוקים המרכזיים שאנו חוזרים עליהם בכל תפילה ביום הכיפורים, הם פסוקי הסיום של ספר הנבואה שכתב הנביא מיכה. בפסוקים אלו משבח הנביא את הקב"ה בשיר
פעם בשנה אנו מגיעים לימים הנפלאים הללו של חגי תשרי – הטהרה לפני ה' ביום הכיפורים, כמאמר הפסוק "כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם
"כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים" פעמיים בנביאים מצאנו את המקרא 'והיה באחרית הימים' שזה תהליך ההגעה אל תכלית הבריאה "כי מציון תצא
זכורני בצעירותי, כשהייתי תלמיד בישיבה הקדושה 'פורת יוסף' בעיר העתיקה, הסמוכה ונראית לשריד בית מקדשנו ותפארתנו, שיבנה בקרוב במהרה בימינו. זכיתי לשמוע את תפילות יום
בפרשת נצבים אנו מוצאים את כל סיכום תולדותיהם של עם ישראל, החטא, הברכה והקללה, הגלות, התשובה, קיבוץ הגלויות מכל העמים, הגאולה, העלייה אל ארץ אבותינו,
פרשת ואתחנן פותחת בתפילתו ותחינתו של משה כדי שיזכה להיכנס לארץ. ידוע ש'תפלה' בגימטריא יוצא כמניין 515, וכן 'ואתחנן' בגימטריא יוצא כמניין 515. וזה מראה
כידוע דרשו חכמים את אותיות חודש א'ל'ו'ל' כראשי תיבות. א', אני. ל', לדודי. ו ', ודודי. ל', לי. והכוונה לפסוק בשיר השירים "אני לדודי ודודי