זכורני בצעירותי, כשהייתי תלמיד בישיבה הקדושה 'פורת יוסף' בעיר העתיקה, הסמוכה ונראית לשריד בית מקדשנו ותפארתנו, שיבנה בקרוב במהרה בימינו. זכיתי לשמוע את תפילות יום הכיפורים מרבותינו הגדולים, זקני צדיקי וחכמי הדור, רבינו הגדול מרן ראש הישיבה חכם שלום הכהן שליט"א, ואביהם של ישראל זקן חכמי התורה רבי שמעון בעדני שליט"א.
אני זוכר את האווירה הקדושה והטהורה שהייתה בעיר העתיקה תובב"א בכלל, ובישיבה הקדושה בפרט. את ההרגשה הנפלאה שאנו עומדים בפתחו של היום הקדוש, ומתחילת היום הקדוש והטהור עד סופו. ובברכת הלבנה שבמוצאי היום הגדול והקדוש.
אני זוכר שראינו בעינינו את רבותינו הגדולים זקני וצדיקי הדור שליט"א בבגדי לבן ובטלית לבנה, ככוהנים גדולים העומדים לפניו יתברך בתפילה ביום הגדול והנורא, מתפללים ומבקשים בעד עם ישראל בדמעות ובתחנונים, ומתחטאים לפניו יתברך כבן העומד לפני אביו, וכעבד העומד לפני רבו. והכל בהרגשה מוחשית של אימה ויראה, מלאה בשמחה ואהבת ה'.
אני זוכר את תפילת מוסף כאשר רבינו הגדול מרן ראש הישיבה שליט"א עומד להתפלל לפני ה' ככהן גדול ביום הכיפורים ממש. והוא אומר בנעימה קדושה, ביראה ובאהבה, את כל סדר עבודת היום של הכהן הגדול, ואת השירה הנעימה הקדושה והנפלאה 'והכהנים והעם העומדים בעזרה, כשהיו שומעים את שם המפורש יוצא מפי כהן גדול בקדושה ובטהרה, היו כורעים ומשתחווים ונופלים על פניהם ואומרים, ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד' וכמובן את המילה שחוזרים עליה לאורך כל היום הגדול והקדוש 'תטהרו'.
וכן אני זוכר את תפילות ערבית, שחרית, ונעילה, כשניגש להתפלל אביהם של ישראל זקן חכמי התורה שליט"א ואת קולו המרטיט ומטהר את כל נימי הלב, ומקרב אותנו לעבודתו יתברך, עבודה שלימה – בשמחה ובטהרה.
כבר בתחילת חודש אלול שמעתי ממורינו המשגיח הגה"צ רבי משה חיים שלנגר שליט"א שדיבר על עבודת חודש אלול, וההכנה הראויה לקראת הימים הנוראים. ובדבריו הזכיר מורינו המשגיח שליט"א שביום הכיפורים אנו צריכים להיות רצויים לפניו יתברך, ולא רק להגיד אני יהודי כשר, והוסיף המשגיח שליט"א שכל שנה הרב בעדני שליט"א מדבר על זה ביום הכיפורים לפני תפילת נעילה.
ובאמת, שמעתי באוזני ונוכחתי בעיניי, שכל השיחות של זקן חכמי התורה שליט"א לאורך כי ימי אלול סובבות סביב היסוד המהותי, שלא די להיות יהודי כשר, אלא צריך להיות אהוב ורצוי לפני ה' יתברך.
וכך מזכיר הרב שליט"א כל יום הכיפורים לפני נעילה את פרק נא' בתהילים שדוד המלך מבקש מהקב"ה "אל תשליכני מלפניך ורוח קדשך אל תיקח ממני" והכוונה כך: יש ויתכן, והאדם הוא כשר, אין לו עוונות, והוא עושה את המצוות, ואפילו מהדר בהם, ואם חטא ושגה הוא עושה תשובה שלימה, ולא חוזר על החטא כלל. אבל במידות הוא אדם קשה ובעייתי. ואדם כזה אי אפשר לדון אותו לרעה שהרי הוא ללא עוונות. אבל במידות אינו רצוי לפניו יתברך, כי אין לו מידות טובות וטהורות, והקב"ה אומר לו קח את צורכך בעולם הזה, אבל אינני רוצה לראות אותך, כי אינך רצוי ואהוב לפני.
ובאמת זה בקשת דוד המלך מהקב"ה 'אל תשליכני מלפניך', הכוונה אני מבקש: לא רק שתסלח לי על טעויותיי ולא יהיה לי עונשים, אלא אני רוצה להיות ראוי ורצוי, טהור וטוב לפניך יתברך. וזה כוונת בקשתו 'הרב כבסני מעווני ומחטאתי טהרני' כי אני רוצה להיות כמו בגד חדש נקי וזך, טוב וטהור לפניך יתברך. ואחרי שאני יהיה כך אני מבקש "השיבה לי ששון ישעך ורוח נדיבה תסמכני" ובאמת זה כל מהות ויסוד מצוות יום הכיפורים. וזה כל מהות עבודת האדם בעולמו.
ויש להוסיף, שאחרי כל ההרגשה הנפלאה הזו, הרגשת האימה והיראה, השמחה והאהבה, הנקיות והטהרה, הקרבה והריצוי לפני ה' יתברך. אנו זוכים לומר את ברכת הלבנה בבגדי לבן ובטלית לבנה, שזה צבע המסמל את הנקיות והטהרה. וידוע בחז"ל שברכת הלבנה זה כמו לקבל את פני השכינה הקדושה. וכן אנו יודעים שמשיח צדקנו (בבחינת ששון – ישענו) נמשל ללבנה שנא' "כירח יכון עולם עד בשחק נאמן סלה". שהקב"ה בכבודו ובעצמו עד ונאמן על מלכותו שתתגלה בקרוב. והכל בזכות שנהיה ראויים טובים וטהורים לפניו יתברך. שנה טובה – גמר חתימה טובה