נא' בתורה "ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר כפת תמרים ענף עץ עבות וערבי נחל ושמחתם לפני ה' אלהיכם שבעת ימים" וידוע לכל 'פרי עץ הדר' הכוונה לאתרוג.
הגמרא (סוכה דף לה') שאלה מנין לחכמי המשנה ש'פרי עץ הדר' זה האתרוג, אולי זה פרי אחר וכדו', ותרצו בגמרא כמה הסברים להוכיח. א, 'פרי – עץ' הכוונה עץ שטעם עצו ופריו שווה, וזה האתרוג. ב, 'פרי עץ- הדר' הכוונה שהפרי דר באילנו משנה לשנה, וזה האתרוג. (יתכן והפרי על העץ אפילו שלוש ארבע שנים). ג, פרי עץ הדר, 'הדר' מלשון 'דיר', והכוונה כמו דיר (למשל דיר עיזים) יש בו גדולים וקטנים תמימים ובעלי מומין, כך עץ האתרוג יש בו גדולים וקטנים תמימים ובעלי מומין.
(לעניות דעתי, משמע מהגמרא הזו: כמו מסורת בני עדת תימן, א, אתרוג גדול. ב, שהוא באילן כמה שנים, ויש באילן אתרוגים גדולים וקטנים. ג, לפי האמור בהמשך שהאתרוג דומה לתפוח, נראה לומר שהאתרוג דומה לפרי התפוח, במובן שכולו בשר פרי ואין בו שום 'מוהל' ומשקה מיץ, כמו שיש אצל הלימונים והתפוזים. וקיבלנו מרבותינו שאם יש מוהל ומיץ וכדו', ברור שהיה בעבר הרכבה ושילוב זרעים (עם הלימון וכדו'), בשביל חיזוק העץ בארצות הקרות שאירופה, שהצמיתו והקפיאו את גידול האתרוג. ובאמת אם יש מוהל הרי זה פרי אחר ואין מברכים עליו, שהרי אין זה האתרוג הנאמר בתורה, אלא בריה מורכבת אחרת).
עוד מצאנו בדברי אגדה בגמרא (שבת דף פח') על הנאמר בשיר השירים "כתפוח בעצי היער כן דודי בין הבנים" (פרק ב' פסוק ג') הכוונה כמו עץ התפוח שפריו קודם לעליו, ולא כשאר עצים שהעלה קודם לפרי, כך בני ישראל הקדימו נעשה לנשמע, ולא כשאר אומות העולם שמקדימים נשמע לנעשה.
בעלי התוספות בביאורם על הגמרא שואלים: והרי התפוח שאנו מכירים אין פריו קודם לעליו, והרי הוא כשאר פירות שהעלים קודמים לפרי. ולכן מסבירים בעלי התוספות: 'תפוח' בשיר השירים הכוונה לאתרוג, שכך המציאות שפרי האתרוג פריו קודם לעליו, ואינו כשאר פירות שהעלים קודמים לפרי. (וכן על הפסוק 'וריח אפך כתפוחים' תרגם יונתן 'כריחא – דאתרוגיא'. ומפורש כדברי בעלי התוספות).
בפסוק שהבאנו "כתפוח בעצי היער כן דודי בין הבנים", הכוונה שבני ישראל אומרים להקב"ה, דרך משל: אתה הקב"ה, כמו תפוח שהוא פרי טוב וראוי לאכילה, ולא כמו עצי היער שהם אילני סרק, ואין בהם כלום לאכילה. וההמשך "כן דודי בין הבנים" אתה הקב"ה 'דודי' פרי טוב, בין 'הבנים' שהם אמונות אחרות, שאין בהם ולא כלום. והנמשל לכל האמור: אתה הקב"ה ה' אלוהים אמת ותורתך אמת, ולא כמו אומות ודתות אחרות שהם סרק, ושקר, ואין בהם אמת.
והמשך הפסוק "בצלו חמדתי וישבתי ופריו מתוק לחיכי" והכוונה על הקב"ה, ושכנסת ישראל חומדת ורוצה לשבת בצלו של ה' יתברך, וזה רומז למצוות חג הסוכות שאנו יושבים בצלו של ה' יתברך. ונהנים מתורתו כמו מפירות מתוקים הערבים לאכילה, וזה רומז למצוות חג שמיני עצרת – חג שמחת תורה.
אנו יודעים שבני ישראל נמשלו לשבעת המינים. על חיטה נא' "בטנך ערימת חיטים סוגה בשושנים". על שעורה נא' "תפלה לעני כי יעטוף ולפני ה' ישפוך שיחו". על גפן נאמר "אשתך כגפו פוריה ירכתי ביתך". על תאנה נא' "נוצר תאנה יאכל פריה". על רימון נא' "כפלח הרימון רקתך מבעד לצמתך". על זית נא' "זית רענו יפה פרי תואר קרא ה' שמך". ועל תמרים נא' "צדיק כתמר יפרח כארז בלבנון ישגה".
והכל דרך משל לבני ישראל ומעלותיהם. חיטה זה הגבולות שאנו עושים גדר ומרחק מהעבירות, וגדר זה הוא סוגה בשושנים. שעורה זה משל לענווה והתבטלות כלפי הקב"ה, וכמו השעורה שעומדת ומבקשת כעני לפני הקב"ה. גפן זה משל לצניעות האישה ושייכותה לבעלה, שהיא בירכתי הבית. תאנה זה משל לשמירה והמתנה, ושהפרי מוכן וטוב לאכילה כל ימות השנה. רימון זה משל שאנו מלאים ומוקפים במצוות כמו הרימון. זית זה משל לבני ישראל שעל ידי הריכוך נעשה ראוי לאכילה, ועל ידי הכתיתה נעשה שמן זך המתאים לאור התורה. תמר זה משל לדרך הגדילה של הצדיק, וכמו התמר שגודל לאט, אבל גודל ישר, ובסוף גודל גבוה יותר מכולם, ולא כמו הרשעים שגדלים כמו עשב, וגם נובלים כמו עשב.
ובכל האמור אין משל ונמשל לבני ישראל כמו האתרוג, ואדרבה בפסוק בשה"ש "כתפוח בעצי היער כן דודי בין הבנים" משמע שהקב"ה הוא נמשל לתפוח, ולדברי התוספות הכוונה לאתרוג. אבל על עם ישראל נא' "וריח אפך כתפוחים" והתרגום 'כריחא דאתרוגיא' והכוונה שהם משתדלים להידמות אליו יתברך – במידותיהם ובמעשיהם הטובים.
ובהבנת הדברים שהקב"ה עצמו נמשל לעץ האתרוג, כיוון שהאתרוג הוא 'פרי – עץ' במובן שטעם עצו ופריו שווה, וכך הקב"ה "ה' אחד ושמו אחד" הכל שלימות אחת מלאה ושלימה. וכן שהאתרוג הוא 'הדר' והכוונה דר באילנו משנה לשנה, וכך הקב"ה אין לו זמן וסוף אלא נשאר במצבו המושלם לעולם. וכן שיש בעץ גדולים וקטנים, במובן שעץ האתרוג שומר ומגדל את כולם, ולא מפיל ומשיר אף פרי, וכך הקב"ה שומר ומגדל את בני ישראל כולם, קטנים וגדולים, תמימים ובעלי מומים, ואינו דוחה ומרחיק שום יהודי.
יזכנו האל ללמוד מהקב"ה איך לשמור, לקרב ולגדל כל יהודי באשר הוא יהודי המחובר לעץ המיוחד שהוא עץ החיים. ולהיות במידותינו והתנהגותנו, כמו כל מה שלמדנו משבעת המינים שהשתבחה בהם ארץ ישראל, שהם כמשל לחכמת החיים וההתנהגות הנכונה שלנו לכל מרחבי החיים. ולקחת את מה שלמדנו מחג הסוכות לכל השנה כולה. ה' יזכנו.
חג סוכות – שמח