עכשיו אנו סיימנו את חודש אדר א' ונכנסנו לחודש אדר ב'. כידוע הגמרא במגילה הסתפקה מה הדין בשנה מעוברת כשיש שני חודשי אדר – מתי

אנו יודעים שהמידות היסודיות, המהותיות והמרכזיות של היהדות הם מידות החסד והאמת של אבותינו אברהם ויעקב. והם הם המידות העליונות של ה' יתברך, ובאמת זה

אנו יודעים שהמידות היסודיות, המהותיות והמרכזיות של היהדות הם מידות החסד והאמת של אבותינו אברהם ויעקב. והם הם המידות העליונות של ה' יתברך, ובאמת זה

בפרשה אנו לומדים על חטא המרגלים. אפשר להסביר שהם כפרו ביכולת של הקב"ה להכניס אותנו לארץ הטובה שהובטחה לאבותינו. וכך יש לאורך ספר במדבר את

"ויקהל משה את כל עדת בני ישראל ויאמר אליהם אלה הדברים אשר ציווה ה' לעשות אותם" והתורה מאריכה במצוות שמשה מוסר לבני ישראל, הן לגבי

בהצותם על ה' בפרשה אנו לומדים על קרח ועדתו שחלקו על משה רבנו, ודרש קרח להיות נשיא שבט לוי. משה רבנו מינה את אליצפן בן

איש על העדה – איש אשר רוח בו  אנו יודעים שיש מידה טבעית של קנאה מאדם לאדם. זה יכול להיות על רקע של כסף, כבוד,

בליל שבת (שלפני השבת האחרונה) התקיימה קבלת שבת המונית בשכונת בצוותא בראשותו של מו"ר המרא דאתרא הגר"א זגדון שליט"א. קודם לכן הוציאו חלק מהרבנים בעיר

כל שנה ושנה את קריאת התורה בציבור של פרשת מקץ, הציבור קורא דווקא בתוך ימי חג החנוכה. בכל המדרשים שמדברים על פרשה זו, מביאים את

בפרשה אנו קוראים את שירת הים – ששרו בני ישראל ביחד עם משה בתוך הים ביבשה. וידוע מאמר חז"ל על הפסוק "זה אלי ואנוהו אלהי