אנו יודעים שהמידות היסודיות, המהותיות והמרכזיות של היהדות הם מידות החסד והאמת של אבותינו אברהם ויעקב. והם הם המידות העליונות של ה' יתברך, ובאמת זה כל תכלית הבריאה כי רוצה ה' יתברך להטיב ולעשות חסד עם כל ברואיו.
גם הנביא מיכה שמדבר בפרק ד' על חזון הגאולה אחרונה "והיה באחרית הימים יהיה הר בית ה' נכון בראש ההרים ונשא הוא מגבעות ונהרו עליו עמים" וההמשך "כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים", ובפרק ה' על מלך המשיח "ואתה בית לחם אפרתה צעיר להיות באלפי יהודה, ממך לי יצא להיות מושל בישראל ומוצאותיו מקדם מימי עולם", מסיים את ספרו בבקשת הגאולה האחרונה שתהיה בזכות (ועל – ידי) מידות החסד והאמת שנאמר "תתן אמת ליעקב חסד לאברהם אשר נשבעת לאבותינו מימי קדם".
כאן אנו רואים שיעקב אבינו (בענוותנותו) אומר אל ה' יתברך שאינו ראוי, כי לא הגיע לתכלית מידות אלו. וזה כוונתו באומרו "קטנתי מכל החסדים ומכל האמת אשר עשית את עבדך". וכיוון שכך שלא הגעתי לתכלית מידות נפלאות ועליונות אלו, אני חושש שאיני ראוי ואיני כדאי להבטחת השמירה שהבטחת לי "והנה אנכי עמך ושמרתיך בכל אשר תלך והשבתיך אל האדמה הזאת כי לא אעזבך עד אשר אם עשיתי את אשר דברתי לך" וממילא יש לי חשש – שמא עשיו אחי יבוא ויכה אותי ומשפחתי.
למעשה, אנו יודעים שיעקב אבינו לא חטא מימיו. ובהמשך הפרשה "ויבוא יעקב שלם" ביארו חז"ל שלם בתורתו, שלם בגופו, שלם בממונו. והנביא מיכה מבקש מהקב"ה "תתן אמת ליעקב" ומשמע שהמידה העליונה של ה' יתברך – מידת האמת, נקראת בבני האדם על שמו, ולכן יעקב אבינו הוא רגל במרכבה העליונה.
אבל יעקב אבינו מלמדנו יסוד מהותי לחיים: גם האדם הגדול והשלם – איש האמת, תמיד צריך לבדוק את דרכיו ולפשפש במעשיו – לראות מה הוא יכול להשתפר בחיים, וכך להיום אדם טוב יותר, הן כלפי ה' יתברך במוסריותו העצמית, והן כלפי זולתו להיות טוב יותר, סבלן יותר רחמן יותר.
ה' יזכנו ללמוד מדרכו של אבינו יעקב – אביהם של ישראל לדורות עולם.
שבת שלום יהודה מסלטי