לאורך ספר בראשית שפותח את כל התורה אנו רואים הרבה את נושא בארות המים ונציין כמה דוגמאות ובהמשך "על כן קרא למקום ההוא באר שבע"

לאורך הפרשות האחרונות (וישב מקץ ויגש) אנו רואים את היחסים המורכבים שהיו בין האחים . למעשה כבר מבריאת העולם תמיד היו מורכבויות דומים לאלו, בבריאת

הפרשה פותחת "ויהי מקץ שנתים ימים ופרעה חלם והנה עמד על היאר" וכו' (פרק מא' באריכות) המדרש במקום הדא הוא דכתיב "קץ שם לחשך ולכל

"הנה עמי זאת אות כתובה כי בתוכך אתן משכני". (מתוך "יעלה בואי לגני" לרבי ישראל נג'ארה זי"ע). לאחר יציאת מצרים וקבלת התורה זכינו להיות עם

כל עם ישראל שר בחג הפורים "שושנת יעקב צהלה ושמחה בראותם יחד תכלת מרדכי, תשועתם הייתה לנצח ותקוותם בכל דור ודור, ברוך מרדכי היהודי". נשתדל

בפרשה אנו קוראים את שירת הים – ששרו בני ישראל ביחד עם משה בתוך הים ביבשה. וידוע מאמר חז"ל על הפסוק "זה אלי ואנוהו אלהי

כידוע על חודש שבט דרשו חכמים על דרך הרמז – 'שבט' ראשי תיבות: ש' שנתבשר, ב' בשורות, ט' טובות. וחודש שבט הוא החודש היחיד ששמו

אחד מהשבחים הנפלאים שמצאנו בתנ"ך על ירושלים עיר קודשנו ותפארתנו זה "שבחי ירושלים את ה' הללי אלהיך ציון" (תהילים פרק קמז' פסוק יב'). והטעם "כי

אבות אבותינו, דורות על גבי דורות, בכל רחבי תבל, לאורך קרוב לאלפיים שנות גלות – קיוו וציפו שיזכו לעלות לארץ אבותינו הראשונים, לבנות בה את

ראשית צמיחת גאולתנו – והבאתי אתכם אל הארץ. ברוך ה' שאנו זוכים לחגוג את יום העצמאות שהוכרז בו על חזרת המלכות לישראל, לאחר קרוב לאלפיים