אנו מתפללים לאורך כל ימות השנה בתפילת שמונה עשרה את ברכת אתה קדוש. החתימה שתקנו לנו רבותינו לומר היא 'האל הקדוש', אבל בעשרת ימי תשובה

בפרשה לומדים על דיני טהרת הכלים שנטמאו במגע ושאר הטומאות מהמדיינים. וכך דיני טהרת הכלים "זאת חקת התורה אשר צוה ה' את משה" "אך את

משה רבנו אומר לעם ישראל "ראה למדתי אתכם חקים ומשפטים כאשר צוני ה' אלהי לעשות כן בקרב הארץ אשר אתם באים שמה לרשתה" "ושמרתם ועשיתם

בהפטרת הפרשה המסיימת את שבעא – דנחמתא, אנו קוראים "שוש אשיש בה' תגיל נפשי באלהי", והטעם "כי הלבשני בגדי ישע מעיל צדקה יעטני כחתן יכהן

כל שנה אנו קוראים את פרשת עקב בחודש אב (לאחר תשעה באב) שזה זמן חופשה ומנוחה. וגם זמן  להכיר, ולו במעט, את ארצנו הטובה. הפסוקים

השבוע אנו מתחילים לקרות בתורה את סדר הפרשות שבחומש דברים שנקרא בחז"ל משנה תורה. "אלה הדברים אשר דבר משה אל כל ישראל". אנו יודעים שמשה

לאורך ספר בראשית שפותח את כל התורה אנו רואים הרבה את נושא בארות המים ונציין כמה דוגמאות ובהמשך "על כן קרא למקום ההוא באר שבע"

לאורך הפרשות האחרונות (וישב מקץ ויגש) אנו רואים את היחסים המורכבים שהיו בין האחים . למעשה כבר מבריאת העולם תמיד היו מורכבויות דומים לאלו, בבריאת

הפרשה פותחת "ויהי מקץ שנתים ימים ופרעה חלם והנה עמד על היאר" וכו' (פרק מא' באריכות) המדרש במקום הדא הוא דכתיב "קץ שם לחשך ולכל