לאורך ספר בראשית שפותח את כל התורה אנו רואים הרבה את נושא בארות המים ונציין כמה דוגמאות
- בפרשת וירא "והוכח אברהם את אבימלך על אודות באר המים" וכו' (פרק כא' פסוק כה')
ובהמשך "על כן קרא למקום ההוא באר שבע" וכו' (שם פסוק לא')
- בפרשת חיי שרה "ויברך הגמלים מחוץ לעיר אל באר המים לעת ערב לעת צאת השואבות" (פרק כד' פסוק יא') ובהמשך בפסוק יג' "הנה אנכי נצב על עין המים ובנות אנשי העיר יוצאות לשאוב מים" (שם פסוק יג')
- בפרשת תולדות "וישב יצחק ויחפר את בארת המים" וכו' (פרק כו' פסוק יח')
- בפרשת ויצא "וירא והנה באר בשדה והנה שם שלשה עדרי צאן רבצים עליה כי מן הבאר ההיא ישקו העדרים" וכו' (פרק כט' פסוק ב')
בסוף ספר מיכה מסיים הנביא "תתן אמת ליעקב חסד לאברהם אשר נשבעת לאבותינו מימי קדם" אברהם אבינו אבי האומה (ולמעשה הוא אב המון גויים) הוא אבי החסד.
המלה "בראשית " מתורגמת ע"י התנא יונתן בתרגום "בקדמין" דהיינו התורה פותחת במלה "בראשית" שמשמעותה ב- "קדם"
"וחסד לאברהם" זה השבועה שהקב"ה נשבע לאבותינו "מימי קדם"
במשנה הראשונה במקוואות למדנו שיש כמה מעלות במקוואות טהרה והמעלה הגדולה ביותר זה מעיין מים שמטהר אף את הטומאות הקשות ביותר שמקווה וים אינם מטהרים אותם
צריך לדעת שמלבד נושא הטהרה הגופנית יש את טהרת הנשמה והמידות ולמעשה הטבילה היא מעשה שיוצר טהרה וזה רומז לעיקר שזה טהרת הנשמה שזה המידות הטובות
בזוהר הקדוש (המובא בחוק לישראל תחילת פרשת וירא')
מה הטעם שעסק אברהם לטהר לאנשים , לפי שהוא טהור ונקרא טהור 'שנא' "מי ייתן טהור מטמא לא אחד", טהור זה אברהם בנו של תרח., וכו' ע"ש.
דהיינו בריאת עם ישראל זה טהור-מטמא אברהם אבינו שנולד מתרח ,
וכיוון שכך רצה אברהם לטהר את העולם שזה השפעת והמשכת מידתו הוא על העולם כולו
נמצא שלטהר את העולם צריך שלושה מרכיבים יסודיים
- על ידי באר שזה המטהר הגדול ביותר
- ע"י מים שזה מדת החסד
- ע"י מי שכל מידתו זה חסד וטהרה
ועכשיו ניתן להבין למה הוכיח אברהם את אבימלך , מפני שאבימלך רצה לעסוק בענייני בארות המים, אמר לו אברהם כיוון שאתה לא כזה, אינך יכול לעסוק בזה, שרק מי שהוא טהור ומדתו חסד יכול לעסוק בענייני חסד וטהרה
ובאמת בהמשך הודה לו אבימלך כמו שכתוב (בפרק כא' פסוק ל') "ויאמר כי את שבע כבשות תקח מידי בעבור תהיה לי לעדה כי חפרתי את הבאר הזאת "
ומסביר רש"י בפסקת "חפרתי את הבאר" מריבים היו עליה רועי אבימלך ואומרים אנחנו חפרנוה אמרו ביניהם כל מי שיתראה על הבאר ויעלו המים לקראתו שלו היא , ועלו לקראת אברהם .
דהיינו מים שזה חסד , למדת החסד יש רצון שהחסד ייעשה על ידי מי שהוא עצמו במידתו חסד ועלו לקראת אברהם להראות שרצונם של המים ששאיבת המים היינו השפעת החסד בעולם מן הבאר שזה מקור הטהרה ייעשה דווקא על ידי אברהם, נמצא שאברהם הוא אבי החסד והטהרה והוא ראוי להיות המקור הטהור שמשפיע חסד וטהרה לטהר את העולם,
וזה העניין שאליעזר בדק את רבקה האם היא ראויה להיות אם בישראל, רעייתו של יצחק, ולכן בדק אותה רק בזה , (בפרשת חיי שרה)
וזה המשך העניין שיצחק חפר בארות להמשיך את מדתו של אברהם ,(בפרשת תולדות)
וזה ההמשך בפרשת ויצא שיעקב הולך לראות את "הבאר בשדה" ושם הוא אבחן את רחל ושם הכירה
למעשה מדת החסד והטהרה זה היסוד והשורש וזה האבן פינה להעמדת העולם על תילו, וכל שכן להעמדת עם ישראל על שורשו, וייסודו זה הייסוד לסבלנות כלפי הזולת להכלה כלפי הקושי ולקבלת האחר כמו שהוא, ודווקא מהשורש הטהור אפשר להשפיע לעולם הרבה אור של חסד וטהרה וזה למדנו מאברהם אבינו אבי החסד והטהרה ורק כך הוא השפיע לעולם גם את האמונה כמו שכתוב "ויטע אשל בבאר שבע ויקרא שם בשם ה' אל עולם "
יזכנו האל ללכת בדרכו של אברהם אבינו
שבת שלום