נשתדל לבאר את מעמד הר סיני וקבלת המצוות – ע"פ מה שאנו זוכרים ממה ששמענו וקיבלנו מאביהם של ישראל זקן חכמי התורה רבי שמעון בעדני

בפרשה אנו מוצאים לקראת סוף הארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר (וכמעט מתו כבר כל דור המדבר מבן עשרים עד שישים), לאחר פטירתה של מרים

לאחר שלמדנו בפרשה הקודמת – פרשת צו את מצוות הקורבנות, קדושתם ומקום שחיטתן וכדו', אנו מתחילים ללמוד את דיני טהרת הכלים, המקוואות והמעיינות, ומאכלות המותרות

יש אין סוף חידושי תורה על חג הפסח, אבל בעיניי עיקר מצוות החג – לדעת ולהפנים בדעתנו שיציאת מצרים זה לא רק מאורע היסטורי שהיה

על חג הפסח – חג החירות נכתבו הרבה פירושים וחידושי תורה, הלכה ואגדה, ולא באנו לכתוב אלא מעט מהמעט ממה שקיבלנו מאביהם של ישראל רבנו

פעמיים בתורה משה מזכיר לנו את מעמד הר סיני, מתן תורה ועשרת הדברות. פעם אחת בפרשתנו – יתרו, ופעם שניה בספר דברים הנקרא משנה תורה

אביהם של ישראל זקן חכמי התורה רבי שמעון בעדני שליט"א כל שנה ושנה חוזר על יסודות האמונה והביטחון, שקיבל בצעירותו מרבותיו בעלי היראה והמוסר מתלמידי

אנו יודעים שמצד ההיסטוריה של עם ישראל – חג החנוכה הוא החג האחרון בסדר חגי ישראל. ועיקר מצוות החג שאנו נדליק את נרות החנוכה בתוך

דוד המלך  לקראת סוף ספרו מדבר על שבחה של ירושלים "שבחי ירושלים את ה' הללי אלוהיך ציון", והטעם "כי חזק בריחי שעריך ברך בניך בקרבך",