ומשה היה רועה
לאחר שעברו כמה דורות שבני ישראל היו במצרים – היה התרבות גדולה של בני ישראל וקם מלך חדש על מצרים, ואז התחילה צרת השעבוד. הקב"ה
לאחר שעברו כמה דורות שבני ישראל היו במצרים – היה התרבות גדולה של בני ישראל וקם מלך חדש על מצרים, ואז התחילה צרת השעבוד. הקב"ה
לאחר שעברו כמה דורות שבני ישראל היו במצרים – היה התרבות גדולה של בני ישראל וקם מלך חדש על מצרים, ואז התחילה צרת השעבוד. הקב"ה
בפרשת בהר אנו לומדים הרבה על זכויות וחובות בדיני עבדים ואדונים. בפשטות ובנוהג שבעולם אנו רגילים לחשוב שעיקר הזכויות הם של האדונים שיש להם זכויות
הפרשה פותחת בהדגשת יום מסוים 'יום השמיני'. למעשה אין יום כזה במשך ימי השבוע, אלא רק במשך ימי החודש, או ביום מסוים ביחס לעניין מסוים,
והם יקחו את הזהב – והביטו אחרי משה כידוע, יש הלכה מפורסמת בהלכות צדקה – אין הצדקה נגבית על ידי אדם אחד אלא בשתיים, שאין
והיו לאחדים בידיך – והיו אחד בידי לאחר שהתורה מאריכה בנושא המחלוקת המשפחתית בתוך משפחתו של יעקב, מתנבא הנביא יחזקאל (בפרק לז') על העתיד לבא,
אחרי שיעקב אבינו התמודד עם האיש, שזה המלאך של עשיו כל הלילה, ונצחו (כמובן, התמודדות רוחנית בלבד, רמב"ם במורה הנבוכים). הגיע יעקב אבינו לשלימותו האישית,
לאחר שלמדנו את עניין 'והיה ה' לי לאלהים' כפי שהבנתי בדברי רבנו הגדול זקן חכמי התורה שליט"א, ששמע ולמד מתלמידי הסבא מנובהרדוק זיע"א. נמשיך ללמוד
"וידר יעקב נדר לאמר אם יהיה אלהים עמדי ושמרני בדרך הזה אשר אנכי הולך ונתן לי לחם לאכול ובגד ללבוש" "ושבתי בשלום אל בית אבי