כשאנו מסיימים את ספר בראשית – ספר האבות, אנו צריכים לסכם את כל ההנהגות הטובות שקיבלנו מאבותינו הראשונים – אבות עם ישראל ואבות כל העולם.

                                             ארץ ישראל טהורה – ומקוואותיה טהורים. כידוע מלבד הדין המציאותי שהאדם נטהר בזכות הטבילה, יש בה גם כדי לסייע לטהרת הנשמה. וכך גם מצינו לגבי

ידוע שהמעמד המכונן את משפחת בני אברהם יצחק יעקב – בני ישראל, לצאת מלהיות בני משפחה שהם בפועל עבדים בני עבדים לפרעה מלך מצרים, ולהיות

בסדר ההפטרות של 'שבעא דנחמתא' שהביאו חז"ל מהנביא ישעיה, שאנו קוראים בפרשות אלו שבין תשעה באב לימי התשובה, אנו קוראים בפרשתנו את הפטרת "אנכי אנכי

אחרי שיעקב אבינו התמודד עם האיש, שזה המלאך של עשיו כל הלילה, ונצחו (כמובן, התמודדות רוחנית בלבד, רמב"ם במורה הנבוכים). הגיע יעקב אבינו לשלימותו האישית,

כל שנה ושנה את קריאת התורה בציבור של פרשת מקץ, הציבור קורא דווקא בתוך ימי חג החנוכה. בכל המדרשים שמדברים על פרשה זו, מביאים את

אנו מוצאים בפרשתנו את שירתם של בני ישראל על יד הבאר "אז ישיר ישראל את השירה הזאת עלי באר ענו לה" "באר חפרוה שרים כרוה

Welcome to WordPress. This is your first post. Edit or delete it, then start writing!