כידוע על חודש שבט דרשו חכמים על דרך הרמז – 'שבט' ראשי תיבות: ש' שנתבשר, ב' בשורות, ט' טובות. וחודש שבט הוא החודש היחיד ששמו מסתיים באות טי"ת שסימנה הוא טוב. ועכשיו זכינו לסיים את החודש הנזכר ולהתחיל את חודש אדר, ובחודש שאנו נמצאים בו כעת – חודש אדר, יש כידוע את מזלם של ישראל, ולכן מוסר התורה משה רבנו נולד בחודש זה, וגם נפטר בו.
על משה רבנו נא' כבר בלידתו "ותרא אותו כי טוב הוא" ודרשו חכמים 'כי טוב הוא' שכאשר נולד התמלא הבית כולו אורה. ומשמע שמשה רבנו הוא 'טוב' כבר מלידתו, ואפשר להוסיף ולומר כיוון שנפטר ביום לידתו משמע שהוא כמו לידתו טוב מתחילתו ועד סופו. כידוע התורה נקראת טוב שנא' "כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו". וכידוע דרשו חז"ל יבוא 'טוב' זה משה רבנו, ויקבל 'טוב' זה תורה, מ'טוב' הכוונה מהקב"ה שנא' "טוב ה' לכל ורחמיו על כל מעשיו", ל'טובים' אלו ישראל שנא' "הטיבה ה' לטובים ולישרים בליבותם" (מנחות דף נג').
גם המגילה היהודית ההיסטורית הכואבת ביותר – מגילת איכה, בה הנביא ירמיהו כותב את סיפורי החורבן וסיבתם. מצאנו בפרק ג' שיש בו את הפסוקים על סדר הא' ב', שלוש פעמים כל אות באות ט' שלשה פסוקים ששלושתם מתחילים במילה 'טוב'. פסוק כה' "טוב ה' לקוו לנפש תדרשנו". פסוק כו' "טוב ויחיל ודומם לישועת ה'". פסוק כז' "טוב לגבר כי ישא עול בנעוריו". אפשר לראות במפורש גם כאשר הכול חשוך ונראה כואב, והנביא ירמיה מבכה את סיפור החורבן, הריגת הצדיקים, וחילול עם ישראל, אנו צריכים לדעת להתרומם ולדעת שהכול לטובה. אבל אנו צריכים להתבונן ולדעת איך לשמור על הטוב שהבורא יתברך נתן לנו כדי שאנו לא נפסיד ולא נאבד אותו, וכמו שעם ישראל בתקופות מסוימות הפסיד את הטוב, וכמו בדורות החורבן.
נראה שאפשר להבין שיש ג' יסודות לכך. א' "טוב ה' לקוו לנפש תדרשנו", ומשמע בזה שהקב"ה טוב לכולם (וזה גם כוונת הפסוק "טוב ה' לכל ורחמיו על כל מעשיו"), אבל, ובעיקר 'לנפש תדרשנו' למי שהוא דורש ה' וכואב את כאבם של ישראל. ב, "טוב ויחיל ודומם לישועת ה'" ומשמע שאדם צריך לקבל עליו את הדין שהקב"ה דן אותו על ענייני חייו האישיים וכדו' – בדומיה, וללא טענות ומענות כלפי שמיא, וכמו שמצאנו לגבי אהרן הכהן כאשר מתו שני בניו "וידום אהרן", שקיבל עליו את הדין בדממה וללא טרוניה. גם הרמב"ם שמבאר עניינים גבוהים באמונה, השגחה, אלוקות וכדו' כותב שאין לנו הבנה בכל דבר, וצריך להיות בגדר "לך דומיה תהילה".
ג, "טוב לגבר כי ישא עול בנעוריו" וכידוע דרשו חז"ל – א' עול אישה. ב' עול תורה. עול אישה והכוונה שאדם ייקח אחריות על חייו האישיים, גם במובן של נישואים לקחת אחריות על הפרנסה, על הבית שמירתו וקדושתו, ושתוכן הבית יהיה מלא אהבת ה' ואהבת האדם. וכן עול תורה, וכידוע התורה מחכימה את האדם להיות אדם חכם יותר, טוב יותר, סבלן יותר כלפי הזולת, אוהב כל אדם באשר הוא מצד שהוא ברייה שהקב"ה ברא בעולמו. ובאמת רק כך כל העולם שאנו חיים בו נהיה טוב יותר.
וכשמתבוננים ביסודות אלו, אנו מבינים שבשביל לשמור על הבריאה בשלימותה ולא להפסיד את שפע הטובה והברכה שהקב"ה חנן אותנו (כל כלל ישראל ביחד, וכל אדם יחיד בפני עצמו), אנט מבינים שצריך לדעת א, שהקב"ה טוב וכל רצונו להטיב עם הנבראים. ב' מי שדורש את ה', מקווה לו ומייחל אליו ממילא הוא זוכה ליותר טובה – כי הוא עצמו יותר טוב. ג, אדם צריך לחכות לה' ולייחל לישועתו אבל בדממה ובקבלת דין שמים עליו, ולא חלילה להתרעם על מידותיו של ה' יתברך. ד, אדם צריך להרגיל את עצמו (עוד בנעוריו) לקבל על עצמו אחריות על הבריאה כולה, ובעיקר על המשפחה שזכה להקים (ואם לא זכה לכך, שישתדל לזכות לכך בהקדם). וכן לקבל על עצמו עול תורה. וההרגל להיות מחויב לעול המשפחה ולחייו הרוחניים על פי התורה זה מה שמחנך את האדם לשמור על הטוב שהבורא יתברך נתן לו. וכל כלל ישראל את הטובה שה' יתברך נתן לכולנו.
עכשיו שזכינו לעבור מחודש שבט לחודש אדר, לסיים חודש שמסתיים באות טי"ת ויש בו את בשורת הטוב – ולהתחיל חודש שנולד ונפטר בו משה רבנו שנקרא 'טוב', ומסר את התורה שנקראת 'טוב', שקיבל את התורה מאת ה' שהוא יתברך טוב בכל הנהגותיו, ומסרה לישראל שנקראים 'טובים'. ללא ספק נשתדל לקבל על עצמנו את 'הטוב', ולקבל את 'הטוב' באהבה, וכשקשה אז בדממה ובהפנמה שהכול לטובה. וכך לא נאבד את 'הטוב' אלא נשמור על 'הטוב'. ונזכה לישועת ה' לעולמים. חודש טוב – שבת שלום