"הנה עמי זאת אות כתובה כי בתוכך אתן משכני". (מתוך "יעלה בואי לגני" לרבי ישראל נג'ארה זי"ע).
לאחר יציאת מצרים וקבלת התורה זכינו להיות עם ה'. הרמב"ם מבאר שכל כלל ישראל עבר תהליך של מילה, טבילה, והרצאת קורבן. ובאמת, מכאן לומדים גם לדורות שזה יהיה תהליך הגירות של כל מי שרוצה להצטרף לעם היהודי ולזכות להיות חלק מעם ה'.
ללא ספק, התורה שמרה על העם היהודי לאורך אלפי שנות גלות, ובכל קצוות תבל. אומות אחרות שהיו עוברים כל כך הרבה סבל מזמן כבר היו נעלמים בתהום הנשייה, ואילו עם ישראל לאחר כל כך הרבה סבל וגלויות – זכה לחזור לארץ חמדת אבות ולבנות בית יהודי – לכל יהודי העולם, כדי שכולם יוכלו לבנות בו את עתידם, ואת חייהם הגשמיים והרוחניים.
כאשר התורה מתנבאת על העתיד שיהיה לעם ישראל וכל הגלויות וכדו', התורה מבטיחה שמה שישמור את עם ישראל שלא יעלם יהיה רק שירת התורה. וכך לשון הפסוק "והיה כי תמצאנה אותו רעות רבות וצרות וענתה השירה הזאת לפניו לעד כי לא תשכח מפי זרעו" (ספר דברים לא', כא').
כוונת המקרא כיוון שעם ישראל "אכל ושבע ודשן" ולכן "פנה אל אלוהים אחרים ועבדום וניאצוני והפר את בריתי" (שם פסוק כ') – ממילא יהיה להם "רעות רבות וצרות". אין זה כעונש מאת ה' יתברך, אלא מצב טבעי ותוצאה הנגרמת מכך שוויתרו על התורה והארץ. אבל מבטיחה התורה שמה שישמור את עם ישראל אלפי שנות גלות, ובכל קצווי תבל – יהיה רק התורה, קדושתה ושירתה.
הרמב"ן מוסיף: שיש כאן כעין 'שטר כתובה' בין הקב"ה לעם ישראל. כמו ששטר הכתובה זה מסמך משפטי המחייב את הלכות קדושת האישה ונאמנותה לבעלה, ואפילו כאשר אינה בבית בעלה, ואינה אוכלת משולחנו וחייה את חייה האישיים בצילו. וכך התורה מבטיחה שהיא עצמה – 'התורה' היא הכתובה המחייבת את ישראל להיות נאמנים לבורא עולם גם מחוץ לארץ הקודש, כאשר (כביכול) סמוכים על שולחנו של בורא עולם ואוכלים בביתו.
אבל לא רק התורה מחייבת אותנו את הנאמנות עם בורא עולם. הקב"ה עצמו מתחייב לנו נאמנות שלא יחליפנו באומה אחרת, ו'התורה' היא עצמה שטר הכתובה המחייב את (החתן) הקב"ה לכך.
וזה כוונת המשורר הנעלה רבי ישראל נג'ארה זי"ע בשירו הנפלא "יעלה בואי לגני" שהקב"ה קורא לנו ואומר "שובי אלי את בת אהובה" (של האבות הקדושים) "שובי את ואני אשובה" שהרי יש שטר כתובה ואני מחויב לכם נאמנות "הנה עמי זאת אות כתובה", וההמשך בקרוב שיבנה בית המקדש "כי בתוכך אתן משכני". במהרה בימינו אמן.
בניסן נגאלו ובניסן עתידים להיגאל.
חג חירות וגאולה שמח.