אחרי שיעקב אבינו התמודד עם האיש, שזה המלאך של עשיו כל הלילה, ונצחו (כמובן, התמודדות רוחנית בלבד, רמב"ם במורה הנבוכים). הגיע יעקב אבינו לשלימותו האישית,

לאחר שלמדנו את עניין 'והיה ה' לי לאלהים' כפי שהבנתי בדברי רבנו הגדול זקן חכמי התורה שליט"א, ששמע ולמד מתלמידי הסבא מנובהרדוק זיע"א. נמשיך ללמוד

"וידר יעקב נדר לאמר אם יהיה אלהים עמדי ושמרני בדרך הזה אשר אנכי הולך ונתן לי לחם לאכול ובגד ללבוש" "ושבתי בשלום אל בית אבי

 והם יקחו את הזהב – והביטו אחרי משה כידוע, יש הלכה מפורסמת בהלכות צדקה – אין הצדקה נגבית על ידי אדם אחד אלא בשתיים, שאין 

אבות אבותינו, דורות על גבי דורות, בכל רחבי תבל, לאורך קרוב לאלפיים שנות גלות – קיוו וציפו שיזכו לעלות לארץ אבותינו הראשונים, לבנות בה את

ראשית צמיחת גאולתנו – והבאתי אתכם אל הארץ. ברוך ה' שאנו זוכים לחגוג את יום העצמאות שהוכרז בו על חזרת המלכות לישראל, לאחר קרוב לאלפיים

מבחינת הסדר ההיסטורי של זמן בני ישראל במדבר, ועד סוף הזמן הזה – כאן בספר דברים, (הכניסה לארץ הטובה מובאת בספר יהושוע), משה נמצא ממש

בפרשה ובהפטרה אנו לומדים על החשיבות שיש לבני ישראל. ההדגשה היא שהחשיבות היא לא רק לעם ישראל במובן של 'עם', 'ציבור', אלא החשיבות היא לכל

כידוע מצוות רבות יש בפרשתנו – משפטים, שהיא הפרשה הראשונה שלאחר מתן תורה. אחד המצוות המרכזיות היא מצוות שמיטת הקרקע בשנה השביעית. למעשה עיקר ביאור