"הנה עמי זאת אות כתובה כי בתוכך אתן משכני". (מתוך "יעלה בואי לגני" לרבי ישראל נג'ארה זי"ע). לאחר יציאת מצרים וקבלת התורה זכינו להיות עם

כל עם ישראל שר בחג הפורים "שושנת יעקב צהלה ושמחה בראותם יחד תכלת מרדכי, תשועתם הייתה לנצח ותקוותם בכל דור ודור, ברוך מרדכי היהודי". נשתדל

בפרשה אנו קוראים את שירת הים – ששרו בני ישראל ביחד עם משה בתוך הים ביבשה. וידוע מאמר חז"ל על הפסוק "זה אלי ואנוהו אלהי

כידוע על חודש שבט דרשו חכמים על דרך הרמז – 'שבט' ראשי תיבות: ש' שנתבשר, ב' בשורות, ט' טובות. וחודש שבט הוא החודש היחיד ששמו

אחד מהשבחים הנפלאים שמצאנו בתנ"ך על ירושלים עיר קודשנו ותפארתנו זה "שבחי ירושלים את ה' הללי אלהיך ציון" (תהילים פרק קמז' פסוק יב'). והטעם "כי

אבות אבותינו, דורות על גבי דורות, בכל רחבי תבל, לאורך קרוב לאלפיים שנות גלות – קיוו וציפו שיזכו לעלות לארץ אבותינו הראשונים, לבנות בה את

ראשית צמיחת גאולתנו – והבאתי אתכם אל הארץ. ברוך ה' שאנו זוכים לחגוג את יום העצמאות שהוכרז בו על חזרת המלכות לישראל, לאחר קרוב לאלפיים

עכשיו אנו סיימנו את חודש אדר א' ונכנסנו לחודש אדר ב'. כידוע הגמרא במגילה הסתפקה מה הדין בשנה מעוברת כשיש שני חודשי אדר – מתי

אנו יודעים שהמידות היסודיות, המהותיות והמרכזיות של היהדות הם מידות החסד והאמת של אבותינו אברהם ויעקב. והם הם המידות העליונות של ה' יתברך, ובאמת זה