וזכרתי את בריתי יעקוב – הנה אנכי שולח לכם את אליה הנביא
בסוף הפרשה, לאחר הרבה אזהרות שהתורה מזהירה את בני ישראל שישמרו את דרך ה', ולא יעזבו וילכו אחרי הבלים וכדו', אומרת התורה שהקב"ה מבטיח שלעולם לא ישכח את בני ישראל, וכך לשון התורה "וזכרתי את בריתי 'יעקוב', ואף את בריתי יצחק, ואף את בריתי אברהם אזכר, והארץ אזכר" (פרק כו' פסוק מב').
והחידוש במקרא הזה הוא שיעקב אבינו מוזכר עם האות וא"ו – 'יעקוב', ולא כשאר המקומות בתורה שמוזכר חסר וא"ו 'יעקב'. רש"י על הפסוק מבאר את הטעם וכך לשונו: "בחמשה מקומות נכתב מלא, ואליהו חסר בחמשה מקומות. יעקב נטל אות משמו של אליהו ערבון שיבא ויבשר גאולת בניו".
הנבואה האחרונה בנביא – היא נבואת מלאכי "הנה אנכי שולח לכם את אליה הנביא לפני בא יום ה' הגדול והנורא" "והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם" וכו'. (סוף פרק ג', סוף כל הנביאים). במקרא הזה נאמר אליהו הנביא חסר וא"ו – 'אליה' הנביא. וזה אחד מהמקומות שרש"י הנזכר התכוון אליהם. ויש להבין את החידוש העצום הזה למה דווקא האות וא"ו, ולמה דווקא בחמשה מקומות.
ייתכן לומר בסיעתא דשמיא כך: א, דווקא האות וא"ו – כי האות וא"ו הכוונה לנתינת התורה. זה שכתוב "וזאת התורה אשר שם משה לפני בני ישראל", והכוונה 'וא"ו' – "זאת התורה אשר שם משה לפני בני ישראל", שהאות וא"ו שכוונתה לנתינת התורה – היא המחברת בין הקב"ה לבני ישראל, וממילא בין בני ישראל לה' יתברך. ובאמת, מכאן למדו המדקדקים את הכלל המפורסם שהאות וא"ו היא אות החיבור.
ודווקא בחמשה מקומות מרמז לנו על התורה שניתנה בחמשה ספרים – 'חמשה חומשי תורה'. שלא רק ללמוד מעט מהתורה, אלא כל התורה כולה זה שלימות החיבור בין הקב"ה לבני ישראל. וייתכן להוסיף שזה גם רמז לחמשה גלויות (מצרים, פרס, בבל, יוון ורומי), והגאולות יהיו בזכות שבני ישראל ישמרו על עצמם ויהדותם, וזה בזכות שמירת התורה ולימודה.
ממילא מובן למה הצוואה האחרונה בכתבי הנביאים, בנבואות מלאכי בסוף ספרו היא "זכרו תורת משה עבדי אשר ציוותי אותו בחורב על כל ישראל חוקים ומשפטים", ומיד אחרי זה בשורת הנביא הגואל "הנה אנכי שולח לכם את 'אליה' (חסר וא"ו) הנביא לפני בא יום ה' הגדול והנורא" "והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם". שנבואה זו שהנביא מוסר לפני כל ישראל היא לזכור את התורה ולשמור עליה, ואז יזכו לבשורת הגאולה שתבוא על ידי הנביא הגואל.
ללא ספק, נבואה זו היא הצוואה האחרונה שהנביא מוסר לבני ישראל לפני צאתם לגלות. ואז אחרי כל הגלויות – בסוף הגלות האחרונה, הגאולה תבוא על ידי הנביא הגדול "הנה אנכי שולח לכם את אליה הנביא", ונביא זה שהוא (בדרגת) אליהו הנביא הוא ה'ערב' כלפי יעקב אבינו שיבא ויבשר את גאולת בניו, ובעיקר על הגאולה האחרונה. ולכן יעקב אבינו לקח אות משמו – את האות וא"ו, ולכן בגלות 'יעקב' נקרא 'יעקוב', ו'אליהו' נקרא 'אליה', בגלל הערבון הזה.
זכורני, כשנולד בני השני לפני שבע וחצי שנים, בבוקר יום הברית עדיין אני ורעייתי לא היינו סגורים על השם שנקרא לתינוק. פניתי לאביהם של ישראל רבנו הגדול זקן חכמי התורה רבי שמעון בעדני שליט"א ואמרתי לו שאין לנו עדיין שם מוסכם לתינוק. הרב אמר לי שיש שם בפרשה (פרשת לך לך) אברהם. אמרתי לו שחמי היקר חכם יעקב סגיס שיחיה מאוד ישמח שנקרא כך – בגלל שהוא הסנדק ולאבא שלו קוראים 'אברהם'. אבל אמרתי לו שאני רוצה עוד שם, הרב שאל אותי איזה שם, אמרתי לו אולי 'מלאכי' כי מוזכר בו הגאולה האחרונה. הרב אמר לי הנביא מלאכי מתנבא ש'אליהו' יהיה הגואל האחרון אז תקרא 'אליהו'. רעייתי שמעה שכך הרב שליט"א אמר ומיד הסכימה. וכך יצא שקראנו בברית 'אברהם אליהו'. 'אברהם' על שם אברהם אבינו וסבא רבא אברהם, ו'אליהו' על שם הגאולה האחרונה שיבא אליהו ויבשר את גאולת בני יעקב. והסנדק היה חמי חכם יעקב סגיס שיחיה.
לאור כל האמור, היום אני מבין את כל מה שהרב התכווין. מי ייתן ונזכה לגאולת בניו של יעקב אבינו בגאולה השלימה על ידי אליהו הנביא. במהרה בימינו אמן.
שבת שלום