בחסדי ה' זכינו רעייתי לאה ואני בהולדת בת ביום ג' לסדר פרשת כי – תשא, וקראנו לה 'טובה הודיה' על שם הפסוק שאמר אדם הראשון "מזמור שיר ליום השבת 'טוב להודות' לה' ולזמר לשמך עליון".
לפני ארבע וחצי שנים נולדה לנו ביתנו הראשונה. כשאני ורעייתי דיברנו על השם שנקרא חשבנו שעקב הקשיים שבהריון היא תיוולד לפני סוף הזמן, ואז זה יהיה בערך בחג השבועות, ונקרא לתינוקת 'רות תהילה', והמחשבה הייתה כיוון שזה זמן פטירת דוד המלך ע"ה, והוא כתב את ספר התהילים, וכידוע הוא עצמו מזרעה של רות – הגיורת המואבייה, ונקראה 'רות' על שם העתיד שיצא ממנה דוד המלך שהרווה לה' בשירות ותשבחות. וכך הרכבנו, רעייתי ואני את השם 'רות תהילה'.
אבל בחסד ה' ההריון עבר יותר קל ממה שחשבנו, והרופאים סחבו את הזמן עד הסוף וקבעו ניתוח קיסרי ליום ח' אב, יום לפני ט' אב תשע"ז. אני חשבתי כיוון שעבר הזמן, עדיף לשנות את השם ל'טובה' והכוונה למגילת איכה שנאמר בה בפרק ג' "טוב ה' לקוו לנפש תדרשנו", "טוב ויחיל ודומם לתשועת ה'", "טוב לגבר כי ישא עול בנעוריו", וכמובן פרשת ואתחנן שכתוב בלוחות השניות "למען יאריכון ימיך ולמען ייטב לך על האדמה אשר ה' אלוהיך נותן לך", וכידוע כל פרשת ואתחנן מלאה בהבטחת התורה "למען ייטב לך" "לטוב לך" וכדו'. (הגמרא בב"ק דף נה' מדברת בזה באריכות).
רעייתי כבר הייתה נעולה חודשים ארוכים על השם 'רות תהילה' ולא רצתה שנקרא לתינוקת 'טובה'. הלכתי להיוועץ עם אביהם של ישראל זקן חכמי התורה רבי שמעון בעדני שליט"א לגבי השם. הרב שליט"א שאל אותי למה אשתי רוצה את השם 'רות תהילה', ולמה אני רוצה את השם 'טובה', ופרטתי לו את כל האמור. אחרי שהוא שמע את הכל הוא אמר לי 'תשמע לאשתך'. עכשיו כבר לא הייתה לי ברירה וקראתי לתינוקת 'רות תהילה' כפי רצונה של רעייתי שתחי', אף שהייתי בצער שאני לא יודע אם אני יזכה לבת שאני יקרא לה בשם 'טובה'.
ברוך ה', עכשיו לאחר ארבע וחצי שנים, זכינו רעייתי ואני לעוד בת והיא נולדה כאמור ביום ג' לסדר פרשת כי תשא. בפרשה זו אנו מוצאים שמשה מבקש מה' להבין את הנהגתו יתברך "הודעני נא את דרכך ואדעך", וראיית מראה כבודו יתברך "הראני נא את כבודך". הקב"ה אמר למשה שאת הנהגתו הוא יראה לו, אבל ראיית כבודו אי אפשר לראות "כי לא יראני האדם וחי". אבל הקב"ה מראה למשה את כל סדר הבריאה "ויאמר אני אעביר כל טובי על פניך וקראתי בשם ה' לפניך וחנותי את אשר אחון ורחמתי את אשר ארחם", ובהמשך הקב"ה מראה למשה את יג' מידות הרחמים.
כידוע הרמב"ם בספר המחשבה מורה נבוכים מבאר כך: בכל מעשה בראשית נאמר "וירא אלוהים כי טוב" (למעט היום השני), וביום האחרון נאמר בפסוק לא' "וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאוד" וכך מסתיים פרק א' שמפרט את סדר בריאת העולם, ואז מתחיל פרק ב' "ויכלו השמים והארץ וכל צבאם". וכאן בפרשת כי תשא שהקב"ה אומר למשה "אני אעביר כל טובי על פניך" וכו', מבאר הרמב"ם הכוונה לכל סדר הבריאה והתקשרות הנמצאים זה עם זה, וכשמשה ראה והבין את סדר הבריאה הוא עצמו כתב את התורה, וכל מטרת התורה כדי לשמור את טוב ה' בעולם על כל הנמצאים, שהרי הבריאה היא טובה מיסודה וכמ"ש "והנה טוב מאוד". וזה כוונת הנביא מלאכי בסוף פרק ג' "זכרו תורת משה עבדי" שמשה רבנו עצמו הוא סופר הכותב את התורה.
כשמתבוננים בפרשיות התורה, הדגשת התורה שכל הבריאה היא טובה, שהרי אין רע יורד מהשמיים, וכל התורה היא רק לטובת בני האדם והנמצאים כולם, ולכן אנו צריכים לשמור על הבריאה בשלימותה והכל הוא "למען ייטב לך" "לטוב לך". אפשר לראות (לעניות דעתי) שזה נמצא בג' פרשיות עיקריות. א, פרשת בראשית. ב, פרשת כי – תשא. ג, פרשת ואתחנן. בפרשת בראשית הקב"ה בורא את הבריאה השלימה והטובה. בפרשת יתרו בלוחות הראשונים לא מוזכר טובה כלל כי הלוחות עתידים להישבר. בפרשת כי – תשא הקב"ה מראה למשה את כל סדר הבריאה והתקשרות הנמצאים זה עם זה. ובפרשת ואתחנן משה חוזר על הלוחות, ואומר המון פעמים לאורך כל הפרשה את המילה 'טוב' ו'ייטב', כיוון שאינם נשברים לעולם – שהרי הם מבטאים את תכלית הבורא יתברך שרצה להטיב עם הנבראים.
גם בפרשת כי תשא מוזכר מצוות שמירת השבת. וגם אדם הראשון בשבת הראשונה שהייתה לאחר בריאת העולם ראה שהבריאה כולה היא טובה, ולכן שיבח את הבורא יתברך ואמר "טוב להודות לה' ולזמר לשמך עליון".
הלוואי, ונזכה להבין את טובו יתברך עלינו.
שבת שלום